[ אודותיי]

 אמא שלי היתה אומרת ששום דבר לא יצא ממני אז החלטתי להיות פרסומאי – מכירים את הספר של דוד פוגל?
אז אמא שלי תמיד אמרה שייצא ממני משהו גדול ולבסוף החלטתי להיות פרסומאי… למשרדי הפרסום הגעתי במקרה, אחרי שירות צבאי בחיל הים, כחובל.

במשך 16 שנים, ניהלתי תקציבים במשרדי פרסום (בתחילה פרסום ליכטנזון, לאחר מכן באומן בר ריבנאי כמנהל מח' התקציבאות, ולבסוף עד 2010 – רגב קויצקי, בה הייתי מנהל הלקוחות והמשנה למנכ"ל בחברה). בשנים אלו הייתי אחראי על: ניהול הלקוחות במשרד, בניית מותגים, תכניות שיווק ובניית פעילות אסטרטגית שיווקית כוללת עם הלקוחות, הובלת קמפיינים בכל ערוצי המדיה, ניהול והרחבת תחום הפיתוח העסקי. 

האקדמיה תמיד משכה אותי – ראשית כסטודנט (תואר ראשון במנהל עסקים במכללה למנהל, ותואר שני (M.B.A) במרכז האקדמי רופין – את שניהם סיימתי בהצטיינות) ובשנים האחרות גם כמרצה במרכז האקדמי רופין, במרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג ובמכללה הטכנולוגית רופין הן כראש מגמת עיצוב למדיה והן כמרצה.

הנסיון לחבר בין לימודים והרצאות בפני סטודנטים לבין התשוקה העזה שתמיד הייתה לי למקצוע הפרסום, הובילה אותי ללמד שנים רבות ב"בצפר" של חברות הפרסום ולאחר מכן ליזום ולהקים מסלול ייעודי ללימודי תעודה, בתחום ניהול הפרסום, במרכז האקדמי רופין.

באפריל 2010, הקמתי את חברת "איזמרגד תובנות שיווקיות", אותה פיתחתי ואני ממשיך ומפתח לתחומי הייעוץ השונים בשיווק, אסטרטגיה, מיתוג וכמובן התחום ממנו צמחתי – ניהול הפרסום.

הנסיון שצברתי במשרדי הפרסום השונים, מועבר ומיושם בהצלחה בעבודה השוטפת עם לקוחותיי הנוכחיים. אני מביא עימי את כל נסיוני ויכולותיי המקצועיות הגבוהות, הבאות לידי ביטוי בתחומים הבאים:

כושר ארגוני וניהולי גבוה ביותר תוך יכולת התמקדות במשימה.

יכולת לעבוד ברמה האסטרטגית, תוך התייחסות והקפדה על פרטים.

תקשורת בינאישית ויחסי אנוש מעולים.

פתיחות, יכולת הקשבה ומודעות גבוהה למתן שירות.

שאיפה למצוינות משימתיות ונכונות לעבודה מאומצת, לשם קידום המשימות באופן הטוב ביותר.

ראיה מערכתית רחבה.

ובנימה אישית:

כשאני מסתכל על עצמי היום, במה אני עוסק, אני מרגיש שאני במקצוע הנכון….

נוסיף לזה את העובדה שזכיתי להיות אב ל-3 נסיכות מקסימות, מתגורר בבית חרות, נהנה מאוד מספורט אתגרי (שהפך לחלק בלתי נפרד מחיי – סנפלינג, סנובורד ועוד) ועוד מתופף להנאתי – הרי שלהתלונן אין לי על מה…

דילוג לתוכן